מאת: אורי נחימזון
לפני כחמש שנים החלטנו אחי ואני להגשים חלום חיים ולעבור לטוסקנה, מכיון שאני גרתי באיטליה לפני כן כ-10 שנים, ובישראל התעסקתי בבניה קרוב ל-20 שנה עם אחי, קל היה לנו ללכת על פרויקט גרנדיוזי כמו לקנות בנין ישן, לשפצו ולהקים מלון יוקרתי בטוסקנה.
המבצע ארך 3 שנים, הבנין שנרכש ממשפחת איכרים מקומית היה ברשותם כ-10 שנים, הבנין עמד ריק מאדם, שומם, אכול עש ועשבים בגודל אדם צמחו בתוכו, חלונות ודלתות נסדקו ונאכלו על ידי שיני הזמן, ריח עישון של דורות רבים היה בקומות העליונות ששימשו לעישון הבשר, בקומה התחתונה לכל אורך הבנין בן 1000 המ”ר היה ריח חריף של חיות, כי הבהמות גרו שם, היתה עשביה בחוץ כמו בג’ונגל ונחשים,קרפדות, זחלים למיניהם היו בכל מקום, להקת עטלפים שכנה בין קורות העץ שהחזיקו את התקרה, ריח רע היה באויר כשנכנסת לתוך אפלולית הבנין.
בשנת 1954 רכשה משפחת האצולה פאברי את הבנין כולל כל הרחוזה שלו, אדמות רבות, בנין של חזיריה ומבנים נוספים מסביב, מהדוכס פאסריני אשר היה הדוכס בן חסותם של משפחת מדיצ’י ששכנה בפירנצה ושלטה על כל אזור טוסקנה בעימותים מתמידים עם הכנסיה ברומא. הכנסיה התנגדה לאומנות מכל סוג ובתקופת שלטונה ברחו כל האומנים הגדולים של תקופת הרינסנס ובאו לטוסקנה שם קבלו מקלט והגנה לעבודותיהם.
סטינו מעט מהנושא, אך מעט היסטוריה לא תזיק, ובכן, הדוכס פאסריני מכר את הבנין לפאברי, איש אציל מפרגו המרוחקת אך מעט קילומטרים מקורטונה, בזמן המלחמה, כשטיליה הפאשיסטית היתה בת ברית לגרמניה הנאצית, האיש האציל פאברי החביא 20 יהודים במשאיתו והעלה אותם לפסגת ההר בקורטונה והחביא אותם בכנסיה של סנטה מרגריטה, את הסיפור סיפרה לי לורנצה פאברי, ביתו שהיא היום בת 85. כשהזכרתי לה את “חסידי אומות העולם” הזדעזעה “לא לשם פרסים אבי עזר ליהודים” ולא רצתה לשמוע מזה יותר.
כשרציתי לרכוש אדמה נוספת לאחוזה, והרי היא סרבה למכור ולו מטר אחד לאחרים שחיזרו אחריה במרץ, נאותה מייד ואמרה לי “אתם היהודים אנשים מיוחדים, אתם אחינו הבוגרים” ומכרה.
ושוב סטינו מעט מהנושא, ונחזור מייד לשיפוץ: הקמנו צוות שכלל שני פולנים, אלבני אחד, איטלקי נפוליטני ושני רומנים, אחים נחמדים מלאי מרץ ואמינות, ובראש הצוות עמד מריו, איטלקי בעל נסיון של 50 שנה בשיפוץ מבנים לשימור, האדריכלית סילביה והמהנדסת רוברטה, וכך יצאנו לדרך לאחר שהושגו כל האישורים המתאימים, הבניה ארכה 3 שנים, הובאו אריחי קרמיקה 10X10 מסיציליה, אריחי חימר טוסקני מאיזור קררה, אבני הסלע נוקו בניקוי חול, הובא נגר המתמחה ביצור דלתות וחלונות מעץ ערמונים לפי הסגנון העתיק, גם הפרזול ישן ומשוחזר, הדלתות עברו יישון, חבטות ואף שריפה וירי ברובה צייד, מכל הכוונים חטפו, עד שהתיישנו, והורכבו לתפארת הבנין. האחים בקומת הביניים שופצו, הארובות נוקו, זכוכית כפולה הוכנסה בחלונות, תריסי עץ מעץ עתיק של ערמונים וטיח מיוחד נושם טויח על הקירות, גם קוי אינטרנט וכבלים הוכנסו לקירות, ניאגרות מוסוות הוכנסו בקיר הסלעי שבנוי כולו ברוחב של בין חצי מטר למטר לכל אורך הבנין.
משוק הפשפשים והעתיקות הובאו מנורות קיר, שטיחים פרסיים ואפגנים עבודת יד נרכשו, מיטות טוסקניות “לטו דלה נונה” באיטלקית “מיטת הסבתא” וכן מטבחים שנבנו בסגנון טוסקני לפי סיורים בבתים עתיקים אחרים, גם טלביזיות היי דפינישן דקות ושחורות הוצמדו לקירות, במקלחות הובאו ראשי דוש ענק שזורק גשם קליל על ראש המתרחץ, בריכת שחיה יפה נבנתה ומדשאות עם ערוגות פרחי עונה ושושנים, כ-60 עצי זית נרכשו ונטעו בחצר האחורית, הבנין עומד על כ-7 דונם אדמה בהם מוקצע מקום שיהפוך בשנה הבאה למגרש טניס פרטי.
בבנין נבנה משרד לניהול המלון, יש בו ספרית סרטי וידאו ענקית, ספרים לקריאה, מחשב למי שלא הביא את שלו (בכל חדר יש חיבור למחשב נייד) ומשרד לשימוש, כגון טלפון, פקס, הזמנות למסעדות, טיפים, מפות, הדרכה ועזרה לכל דבר.
אנו בלה מוקיה קאזה ואקנצה רוצים לתת לאורח את הטוב ביותר וגם בקבוק היין שניתן בכניסה לדירה הוא מיצרני היין ממונטפולצ’יאנו, הטובים בטוסקנה.
קישור לאתר המלון: http://www.hometuscany.com
פרטים אודות מחבר המאמר:
מקור המאמר: http://www.reader.co.il/article/51954/לה-מוקיה-בנין-עתיק-מהמאה-ה17-שהפך-למלון-בוטיק-בטוסקנה
אודות מחבר הפוסט
הייתי במלון הזה, מדהים, היו שם עוד ישראלים אך בעיקר אמריקנים ואנגלים, הבעלים ממש עזרו לנו בטיפים יומיים,נסענו כל יום בעלי אני והילדים למקומות מענינים, המקום לכשעצמו מדהים וברמה של 5 כוכבים, יש שם מכל טוב כמו שרק במלונות הכי הכי יש, המיטות מלכותיות, המטבח טוסקני מקורי, מאובזר לחלוטין, מיזוג אויר מלא,חימום, בריכת שחיה, בר ביקיו, אופניים לרכיבה,אינטרנט מהיר,די וי די וספרית סרטים, מסעדות קרובות ומה לא, בהחלט אמליץ בפני כל ידידי.