יש לכם נוהל: פעם בשנה, אתם יוצאים לנופש. לא משנה מה מזג האוויר או אילו אירועים משפחתיים תחמיצו. אתם יוצאים לנופש – ויהי מה! במשך השנה אתם עסוקים, טרודים בענייני השגרה, כך שיש לכם לגיטימציה נפלאה לעשות פסק זמן ולהגיד – זהו. עכשיו זה הזמן שלנו. לא משנה אם בארץ או בחו”ל, בחוף או במדבר, בהר או בעמק – עכשיו אנחנו נופשים!
כל שנה אותו הסיפור…
בשבוע שלפני היציאה לנופש את דואגת לקניות, מארגנת את הילדים, אורזת לכולם, מסדרת את הבית כדי שחס וחלילה לא יבוא גנב וייבהל מהבלגאן.. ובעלך? הוא אחראי על תכנון הטיול! את יודעת שהחלוקה לא שווה, אבל לך ממש אין כוח להתעסק עם מסלולים אז את מסכימה לעסקה.
הזמן עובר, מחר על הבוקר יוצאים לדרך. את כבר הספקת להשלים את כל המטלות – הילדים ארוזים, הקניות מוכנות, הבית נקי. הגיע הזמן לברר מה עם תכנון המסלולים! את ניגשת לבעלך ורואה אותו עם מבט מוטרד, עסוק במחשב וחושבת לעצמך – איזה יופי! הוא כל כך בתוך כל ענייני הארגונים שאפילו לא שם לב שנכנסתי… אבל לא, לא יכולת להיות רחוקה יותר מהמציאות. בעלך המקסים בעצם משוטט באתר של רכבי שטח, בודק מה הרכב החדש אותו כמובן לא יוכל להרשות לעצמו ופתאום את שומעת קול יוצא מגרונך בצווחה: “מה עם המסלול?!?! לאן אנחנו אמורים לנסוע מחר על הבוקר”?!
הוא מרגיע אותך
בעלך מסתובב מכסא המחשב עם חיוך מאוזן לאוזן, מרוצה מעצמו. עם העיניים הוא מצביע לך על ערימת מפות שמונחת בקצה של השולחן. הוא מרים את אחת המפות, מסתכל עלייך באהבה ומצביע על המפה, שמסומנת בהרבה מאוד נקודות אדומות. אחת מהן גדולה במיוחד. זוהי הנקודה בה תתחילו. הנקודות נמצאות במרחק לא גדול אחת מן השנייה ויחד מרכיבות מסלול מקסים החולש בדיוק על האזורים שרציתם לראות.
את מופתעת ממנו לטובה. בדרך כלל רוב הנופש שלכם מתבזבז על ללכת לאיבוד ובמשך חצי יום לנסות להבין איך לחזור לכביש הראשי.
אתם יוצאים לדרך, מצוידים בילדים, צידנית, תיקים וכמובן – במפות. הדרך יפה ופורחת. את אחראית על הניווט והוא נוהג. כשהמפה בידך, את מגלה מקומות בדרך ש”שווה לראות” ומכוונת אותו אליהם. איך לא ידעת על קיום המקומות האלה עד עכשיו?!
אתם מתקרבים ליעד ופתאום מגלים שהכביש חסום. אין בעיה! שולפים את המפה ומוצאים כביש חלופי בין רגע. מגיעים למלון ומגלים שההזמנה שלכם בכלל לא אושרה ואין חדרים ללילה מעכשיו לעכשיו. אין בעיה! שולפים את המפה ומבקרים במלונות הסמוכים ביותר. הילדים החליטו שמתחשק להם לראות את הקרקס המאולתר שהקימו באמצע המדבר? מעולה. המפה תיקח אתכם בדיוק לשם.
את לא רגילה שבעלך צודק, ועוד יותר לא רגילה להודות בזה בפניו… אבל הפעם, זה פשוט בלתי נמנע. המפות שהוא זכר להדפיס ברגע האחרון הצילו אתכם. הוא יודע את זה ואת יודעת את זה. כאות הערכה וכפיצוי על כך שהיית סקפטית לגבי המפות, את משרטטת מפה בעצמך. מפה המובילה מהכניסה של הבית ועד לפינת האוכל, שם מחכה לכם ארוחה מושקעת לשניים, ונותנת לו ללכת בעקבותיה. בנופש הבא – את אחראית על המפות.
אודות מחבר הפוסט
