במקורותינו נאמר כי “טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב” (קהלת) ובימינו הוצאת לשון הרע היא עילה ידועה ומוכרת להגשת תביעת דיבה. בפרט כאשר מדובר על ענף התיירות אשר “שם רע” בו עלול להתפשט במהירות כאש בשדה קוצים, ובמיוחד בשל הנוכחות הרבה של התחום ברשת האינטרנט.
עסקים בענף התיירות צריכים להתמודד עם “ביקורות” ו”טענות” מצד גולשים המתפרסמות בפלטפורמות שונות. היות שכל אורח שביקר בבית מלון או עסק תיירותי יכול בקלות לתת דרור לרגשותיו על גבי המרשתת, והיות שגולשים אחרים יכולים (ורוצים) להסתמך על הדברים, ברור מדוע עסקים בתחום התיירות אינם מקלים ראש בפרסומים אודותיהם.
תביעות לשון הרע המוגשות דרך עו”ד לשון הרע על ידי תיירנים כנגד אורחים ומבקרים הן לא תופעה נדירה במחוזותינו. כעת, נשאלת השאלה, מתי פרסום ברשת יכול לעלות כדי לשון הרע ומתי הדבר יבוא לידי ביטוי בתשלום פיצויים.
ענף התיירות ברשת
ענף התיירות הוא מהענפים שהושפעו יותר מכל מהמהפכה האינטרנטית. מחקרים מראים שאורחים ומבקרים נעזרים ברשת לקבל מידע אודות אתרי תיירות שונים ואף מבצעים הזמנות און-ליין. הנוכחות הגבוהה במרחב המקוון הולידה שיח פורה – לטוב ולרע.
ביקורות לא מחמיאות ואף אגרסיביות עלולות להתפרסם כנגד עסקי תיירות חדשות לבקרים במגוון נקודות כגון פייסבוק, פורטלים תיירותיים, אתרי חדשות, מגזינים, בלוגים פרטיים ועוד. כשם שרשת האינטרנט היא מקום מפגש מרכזי בין תיירנים ולקוחות, כך היא מקום שבו יכולים לעלות בקלות פרסומים פוגעניים.
כיצד נבחנת לשון הרע באינטרנט?
תביעה בגין לשון הרע באינטרנט, כמו כל תביעת דיבה, מבוססת על חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965. חוק זה מגדיר את כל האלמנטים הרלבנטיים כמו מהי לשון הרע, מהם פרסומים מותרים, אלו פרסומים מהווים לשון הרע אך חוסים תחת הגנות שונות ואיך נפסקים פיצויים במידה שהתביעה מתקבלת.
שלא כמו תביעות לשון הרע “רגילות”, תביעות דיבה בגין פרסומים באינטרנט נבחנות באופן ייחודי. הן בשל אופייה של הרשת כ”כיכר השוק המודרנית” והן נוכח הרגלי הצריכה של הגולשים ומידת המהימנות המיוחסת לפרסומים שונים.
בתביעות מסוג זה יש לבדוק מיהו קהל היעד אשר נחשף לפרסום הפוגעני ומיהו הגורם שיש לייחס לו את האחריות לפרסום. לדוגמה, פרסום סטאטוס בפייסבוק נגד בית מלון לא מוליד עילת תביעה כנגד הרשת החברתית אלא כנגד המפרסם. מנגד, פרסום חוות דעת ביקורתית באתר אינטרנט שעוסק בתחום התיירות ומאפשר לגולשים לעלות תכנים באופן עצמאי יכול להוליד חבות גם כנגד בעל האתר, ואפילו אם הוא לא היה זה שעמד מאחורי הדברים (ואף לא ידע מיד על פרסומם).
לאור המורכבות הרבה המאפיינת תביעות לשון הרע באינטרנט, עסק תיירותי אשר נאלץ להתמודד עם פרסומים פוגעניים צריך לבדוק היטב עם עורך דין מטעמו את נסיבות המקרה. כך גם גולש אשר פרסם דברים מסוימים באינטרנט ומצא עצמו עומד בפני איומי תביעה חייב להיוועץ בהקדם עם מומחה בתחום.
האם כל פרסום לשון הרע מזכה בפיצויים?
לא כל מצב שבו יוכח שפרסום מסוים היה לשון הרע התוצאה תהיה בהכרח תשלום פיצויים. חוק איסור לשון הרע מעניק למפרסם הגנות שונות גם כאשר הדברים שפורסמו על ידו היו פוגעניים והוציאו את דיבתו של התובע. להלן ההגנות העיקריות בחוק איסור לשון הרע ובהקשר של תחום המלונאות:
פרסום מותר – סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע קובע שורה של פרסומים המוגדרים “פרסומים מותרים” כמו דברים שנאמרים בישיבות ממשלה, דברים שנאמרים במהלך דיון משפטי, לשון הרע בפרסום של מבקר המדינה מתוקף תפקידו וכדומה. למשל, אם אדם הגיש תביעה נגד בית מלון ובמהלך הדיונים בבית המשפט הציג טענה שקרית לפיה טבחי המלון לא מקפידים על הגיינה נאותה הרי שגם אם הדברים לא נכונים אין בהם עילת תביעה.
אמת בפרסום – סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע קובע כי אין לפסוק פיצויים בגין פרסום שהיה נכון ושהיה עניין ציבורי בפרסומו. לדוגמה, אם אורח בבית מלון מפרסם חוות דעת קשה אך אמיתית ומבוססת, ייתכן ותחול על הדברים הגנת “אמת בפרסום”. הגנה זו מאפיינת פעמים רבות גם תביעות המוגשות כנגד עיתונאים המפרסמים דברי ביקורת ותחקירים לגבי מלונות ואתרי תיירות.
הגנת תום הלב – סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע את הגנת תום הלב. מדובר בהגנה למפרסם לשון הרע אשר קובעת שלא ייפסקו כנגדו פיצויים אם יוכח שהפרסום נעשה בתום לב ובנסיבות מסוימות. החוק מונה 12 נסיבות שמהוות מצד אחד “רשימה סגורה” ומצד שני פתוחות לפרשנות. למשל, אם עובד שומע שבמסגרת חופשה מטעם העבודה הוחלט על אירוח במקום מסוים, והוא בטוח שאותו בית מלון איננו בטיחותי לילדים, השמעת הטענות מול מחלקת משאבי אנוש שאמורה “לסגור” את המלון איננה בהכרח לשון הרע שכן היא נעשתה בתום לב ולשם הגנה על עניין אישי וכשר.
לסיכום – לשון הרע נגד בתי מלון
רשת האינטרנט מהווה פלטפורמה בולטת עבור עסקים בתחום המלונאות והתיירות. בתי מלון ואתרי תיירות חשופים באופן מתמיד לביקורות מצד גולשים שעשויה להיות חיובית ועלולה להיות שלילית. במקרים אלה, חשוב לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע. זאת, בין אם מדובר על בית המלון המבקש לתבוע את הוצאת דיבתו, בין אם על הגולש שפרסם את הדברים ובין אם על כל צד שלישי רלבנטי.
אודות מחבר הפוסט
