שכונת נווה צדק – זיכרונות ילדות
טיול ברחוב שבזי שבנווה צדק תמיד מעלה בי חיוך על דרכו של העולם. הרחוב, שנחשב בעבר למרכז העוני, הדלות ופשטות החיים של היהודים העולים לארץ מכל רחבי תבל, ביניהם אימי, מאכלס כיום בעיקר את האמידים שבינינו שיכולים להרשות לעצמם לגור באחד האזורים היוקרתיים והנחשבים של תל אביב.
מאז ועד היום..
בתור ילדה שמעתי וביקרתי רבות בשכונת נווה צדק. אימי, שהגיעה עם משפחתה מעירק בגיל 4, גדלה בדיוק שם. היא למדה בבית הספר לבנות “לבנות יחיאלי” שנמצא במרכז סוזאן דלאל ושיחקה עם חבריה ברחובות השכונה, היכן שניצבים כיום מלונות בוטיק, מסעדות יוקרתיות וחנויות לאספנים. בביתה שברחוב שבזי חיו משפחות נוספות. זו היתה תקופה בה מספר משפחות חלקו בית ובו גינה משותפת, חדר שירותים משותף, מטבח משותף ובגדול, חיים משותפים
בבית בו גדלה ממש ניצב כיום מלון בוטיק. החדר בו ישנה עם 4 אחיה על מיטות שונות ומאולתרות, משמש היום ככל הנראה, כאחת הסוויטות המפנקות של המלון. המטבח בו התפנקה על לחם עם מרגרינה וסוכר והרגישה על גג העולם מגיש כיום מטעמים וקינוחים עליהם לא יכלה בכלל לחלום. אני אוהבת לטייל שם עם אמא, שנהנית מלראות מה יצא משכונת ילדותה הדלה. בגאווה היא הולכת שם כמי שמכירה כל פינה ואבן ברחוב, ללא קשר לכמה מסעדות חדשות הוקמו שם.
איפה אנחנו על המפה?
אל שכונת נווה צדק ניתן להיכנס ממספר כיוונים. ראשית, ניתן להגיע לרחוב שבזי ישר מאזור כלבו שלום ורחוב הרצל הומי האדם. שנית, ניתן להגיע גם מכיוון הים, אחרי טיול בשוק. אופציה נוספת היא להיכנס לרחובות השכונה מפאתי יפו ממש. לא משנה מאיזה כיוון תגיע, כשתיכנס לשכונה, תדע. התחושה היא פשוט שונה. אני אוהבת את המעבר הזה מהטירוף היומיומי המורגש היטב ברחוב הרצל ובדרך יפו אל הכניסה לרחוב שבזי, שם פתאום הכל מרגיש כאילו החיים בהילוך איטי. אנשים מטיילים להנאתם, מתבוננים בחלונות הראווה, יושבים ומדברים על פילוסופיה וענייני חג בישיבה חגיגית באווירת מסעדות בנווה צדק. מין מיקרוקוסמוס של עולם רגוע בתוך הבלאגן התל אביבי. מדהים שדבר כזה יכול להתקיים.
בטעם של פעם
אז לרחוב שבזי הארוך, הנמשך לכל אורך השכונה אפשר לקרוא “לב איזור הבילויים” של השכונה. אם יש שם רחוב שמתקרב להיחשב הומה אדם, זה רחוב שבזי. אך אם תיקחו ימינה או שמאלה ממנו, תיתקלו בבתים העתיקים, הבנויים בסגנונות שהיו פעם. הבתים עם התקרה הגבוהה, רצפת הפסיפס, האבנים העתיקות והמעניינות.. הכל עוד שם. ההיסטוריה מורגשת באוויר. בתים רבים מתקופת ילדותה של אימי עוד עומדים שם, ממלאים בגאווה את ייעודם ההיסטורי, רק שכיום, כמו יין טוב, הזכות להשתמש בהם עולה פי כמה וכמה יותר..
אודות מחבר הפוסט
